ולסקאז- בגראנד פאלה (אפריל- עד אמצע
יולי)
התערוכה החדשה בגרנד פאלה מרשימה. ולסקז
מוצג באופן רחב, לצד עבודות של אמנים שהעריך, שהושפע מהם , שהשפיע עליהם. דווקא
" זה ליד זה" - היה הענין המרתק.
החומרה הספרדית, הקדרות , הדתיות,
וסימני התקופה - נוכחים והם אחרים כל כך מהאיטלקיות שהעריץ, או מהצרפתיות. בפורטרטים (עיקר התערוכה) מענין לראות את התהליך שבו ויתר לנוף שסביב, והשאיר את האדם במרכז. כשהרקע אינו תופס את העין, האדם כאילו מרחף בנוף, ומצד שני אהבתי את הפער בין ציור הפנים המוקפד לבין ציור הלבוש . בלבוש (שגם הוא מוקפד- אבל אחרת) הרשה לעצמו את אותה הדרך שעשה אל הרקע ולרגע יכולתי
לדמיין כמה נהנה היה וולסקז לצייר 200 שנים מאוחר יותר.. להיות האוונגרד ולא צייר בית המלוכה הספרדי. אבל וולסקז אהב כנראה גם כבוד ומזה דאג שיהיה לו בשפע.
לא לגמרי הבנתי למה אין תורים מבהילים בחוץ ואז הבחנתי שמעברו השני של בנין הגראנד פאלה, מוצגת רטרוספקטיבה למעצב העל ז'אן פול גוטייה. עברו עוד יומיים וביקרתי גם בה חכו רגע.., אבל לממהרים- המסקנה כבר עכשיו לפניכם : מולסקאז נשארק לי 'טעם של עוד' ומגוטייה- ממש לא.
עד עתה ראיתי כאן 3 תערוכות אופנה מושקעות. האחת במוזיאון ההגירה (ההזוי), השנייה (נפלאה)- רטרוספקטיבה לג'יין לנוין ( בית האופנה LANVIN) ג'יין- אישה שעשתה הוט קוטור אמיתי החל מ-1900 וכלום ועד מותה ב-1946. שמלות נפלאות, שמבינות אופנה, שאוהבות נשים, שמחמיאות לגזרה. רחוק ממני שנות אור (לא מכירה לובשות הוט קוטור, אפילו לא כאלו שלובשות דרך קבע אוברזון שלנו, אבל בטח "ישנן בנות ישנן בנות")..
התערוכה של גוטייה אחרת: רטרוספקטיבה לאדם בחייו, שבוודאי שלט וביקר כל פיפס בתערוכה. הוא הגיע עד לשמיים, נגע בכל מה שרצה.התחיל אצל פייר קארדן כמתלמד בהיותו בן 18 והגיע רחוק מאוד. הכי. אבל הבגדים האלו מגוחכים בעיני, אינם של נשים, הם איזה פרפרזה מלאת דימיון ואגו על משהו שאינו באמת קשור לגוף הנשי.
אופני התצוגה היו חדשים , מובילים. 175 בובות שעל מרבית פניהן מוקרנים (כל פנים עם מקרן נפרד) פנים אמתייים ששרות , שמדברות\ מדברים וזה עובד. מרכז התערוכה תצוגת אופנה מרשימה כשמצדה האחד יושבות הנשים הקבועות , אורחות התצוגות שלו, הלקוחות הקבועות שלובשות הוט קוטור (מאן וינטור דרך קתרין דנב) עם השמות והתלבושות שבוודאי קנו ומצידו השני של המסלול -אופנת רחוב, בובות שמדברות דעתן על התצוגה, מעירות. מדליק.
בנה סצנה שלמה.
חייבת לומר שביציאה מהתערוכה גאה בי הצורך ל'סמרטוט' חדש. וכמובן שרכשתי ברשת גדולה ( עממית שכמוני) אוברול שחור וכמעט יפני , נפלא בעיני שאסתובב בו כאילו אני וההוט קוטור- חברים. דוקא את הקצה של הביקור- אהבתי.
