תחילת ינואר- סטודיו ב'סיטה', מארה \ פריז

 

יציאה מהארץ לוקחת את תעצומותיה.. פרידות, מעברים.נניח שעיבדתי את כל זה והופ- אתם איתי בפריז.
פריז- (12 מעלות) : יפה מצד פריז לא להתנפל על ישראלית חובבת חורף (קל)  עם הקור.
הסיטה- קרית האמנים הבילנאומית יושבת ליטרלי באמצע העולם. 290 אמנים\ אוצרים מקבלים דירות סטודיו בסיסיות . אני בסטודיו שעל דלתו כתוב- ישראל (-: . לא במאמץ רב אהפוך את 40 המטרים הללו לבית..
שתי 'מיטות שדה' חוברו בחדר הסטודיו הגדול עם בנדים שהאיש החכם הביא מהבית. שמיכת הפוך שלי היא הצלה ענקית וכייפית בטירוף. מעריכה שוב את 'שמיכות פריד' דרגה 10. (-:

ההסקה חביבה אבל לא מכסה את כל גבולות הקור.... מפזר חום עתיק שנמצא בסטודיו, עושה את שארית העבודה.
המטבחון קטנטן וסביר ואיליו צמוד קיטון..בו העמדתי שולחן אוכל קטנטן ושני כיסאות -מפת שולחן שלקחתי מהארץ ומיד המקום מרגיש קצת שלי.

מחר נסתער על העיר..
ת (1) . -ת' פירושו תובנה והמספר ליד- נו ברור.מעכשיו אל תשאלו פשוט תזרמו איתי. אני אנסה להעביר את ההרפתקה העצומה הזו כמיטב יכולתי.
לוקחת הכל ב'איזי'. זו המטרה, ללמוד לחיות  בלי לחץ.

ת (2)

הגמילה מלדבר כל הזמן- תהיה קשה..



כיתוב בחזית חנות Loft במארה, פריז



 

ל 'להרגיש בית' מבחינתי זה לבשל 'משהו'.
עדשים שחורות, ומרק ירקות עושים לי תחושת 'בית'.
אז מה אם זה מטבחונון..

וכמו בסנטרל פארק גם כאן, מטר מה'סיטה' מול בנין העירייה- יש רחבת החלקה על קרח.
'שאני אשבור את הרגליים'חו"ח על היום הראשון"?
שהם יעשו סבובים סביב עצמם לא בנוחות...

ברור.. המזרקה והפסלים של ניקי ד.ס.פאל ליד פומפידו סנטר. לא חוסכרת לכם את מה שידוע וחביב.

חלל מופלא ככה באמצע סן ז'רמן, עם תערוכת צילום של 'בטינה'.
שהיא סוג של בר רפאלי של פריז בשנות ה50.
המדליק הוא שכמובן טובי הצלמים בעולם צילמו את היפהפיה . לייק (-: